בן רבקה ויחיאל-צבי, נולד ביום ט"ז בכסלו תר"ף (8.12.1919) בעיר לודז', פולין. היה בעל השכלה תיכונית. ב-9.5.1939 הגיע ארצה כתייר ונשאר כאן בשם בדוי, הררי. עבד בעבודות שונות: כפועל חקלאי בפרדס, באריגה ועוד. כעבור חודשיים לשהותו בארץ הצטרף לשורות ה"הגנה".

עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה היה בין ראשוני המתגייסים למלחמה בנאצים. שש שנים שירת בהצטיינות כנהג ביחידות חיל- הרגלים הארצישראליות והצטרף לבריגדה היהודית בחזית איטליה. עם גמר המלחמה התמסר בכל מאודו להצלת אחים משארית הפליטה באירופה. עבד ללא לאות, ולא פעם בסכנת-נפש. ללא רישיון וללא אמצעים הגיע עד פולין והציל קרובים ורחוקים.

בחוזרו ארצה הוסיף לעבוד כנהג, אך מיד חזר גם לתפקידו ב"הגנה". עבד כנהג מונית והיה חביב על מכריו וידידיו.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות כבר היה בשירות בחטיבת "קריתי". הוא השתתף בשיירות לבן שמן ולירושלים. נסיעתו האחרונה לירושלים ביום כ' באדר ב' תש"ח (31.3.1948) היתה מתוך התנדבות, במקום חבר שלא יצא. ליד חולדה הערבית שקעו כמה משוריינים בבוץ והותקפו באש על-ידי כוחות ערביים. כל 12 אנשי המשוריין נפצעו ואברהם סירב לעוזבו, אף-על-פי שהיתה לו אפשרות להינצל, אלא נשאר לטפל בפצועים. הוא ניסה פעם נוספת להתניע את המשוריין ולהציל את האנשים - אך לשווא. אברהם נרצח באכזריות על-ידי הערבים עד כי קשה היה לזהותו. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בחולדה.